החלטה בתיק ע"מ 2672/09

כתב האישום נגד המשיב כולל חמישה פרטי אישום שונים שעניינם קשירת קשר לסחר באמצעי לחימה. על פי הנטען בכתב האישום, קשר המשיב יחד עם אדם בשם עלי סעיד לבצע עסקאות רכישת נשק.

בית משפט קמא הורה על שחרורו של המשיב בתנאים, לאחר שמצא כי קיימת בעייתיות בחומר הראיות ובזיהויו של המשיב.

בערר שהגישה התביעה נטען כי התשתית הראייתית נובעת משיחות שהוקלטו בין עלי סעיד לבין המשיב, במהלכן שוחחו על עסקאות נשק. אמנם, שיחות אלה לא היו מפורשות, אלא נעשה שימוש בקודים מוסכמים, אולם בידי התביעה עדות של רכז מודיעין ושל סוכן משטרתי שעבד מול עלי סעיד, מהם עולה מהי המשמעות של אותו קידוד בו נעשה שימוש בשיחות. בנוסף נטען כי המשיב לא הכחיש, למעשה, כי שוחח עם עלי סעיד, והסבריו לתוכן השיחות היו דחוקים. התביעה טענה כי התשתית הראייתית הקיימת מבססת כנדרש את אשמתו של המשיב, ומכאן כי יש להורות על מעצרו בשל המסוכנות הנובעת ממנו.

סניגורו של המשיב טען מנגד כי התשתית הראייתית הינה פגומה, שכן כלל לא ברור כי השיחות בין המשיב לבין עלי סעיד עסקו בנשק. לטענתו, המשיב כלל לא מחוייב לספק הסברים לתוכן השיחות, וגם אם הן נראות מעט מוזרות, אין בהם כדי להצביע מעל לכל ספק סביר כי דובר בעסקאות נשק. בנוסף נטען כי בפרשייה זו נעצרו מספר מעורבים, שחלקם כלל לא נעצרו, ועל כן אין להפלות לרעה את המשיב ביחס אליהם.

התביעה התבקשה להתייחס לטענת האפליה שנטענה, ומסרה כי האנשים אליהם התייחסה ההגנה אינם שותפיו הישירים של המשיב, ובכל מקרה, בעניינם היו נסיבות אחרות, ובכלל זה קושי ראייתי משמעותי, בעוד שהדבר אינו נכון בעניינו של המשיב.

ראיות לכאורה

סוגיית הזיהוי

בידי התביעה תמלילים של שיחות טלפון שבוצעו בין המשיב לבין עלי סעיד. יש לומר כי השיחות בוצעו בין מכשיר הטלפון הסלולרי של עלי סעיד לבין מכשיר טלפון סלולרי שהמשיב אישר בחקירתו כי הוא משמשו. עוד יש לומר כי המשיב מסר בחקירה כי הוא זה שעושה את השימוש העיקרי בטלפון הסלולרי שלו.

אציין שלמקרא חקירותיו של המשיב במשטרה עולה כי הוא לא הכחיש את עצם קיום השיחות, ולאחר שהושמעו לו שיחות אלה, אף התייחס לתוכנן וניסה לספק הסברים ביחס לדברים הנאמרים.

לפיכך, יש לקבוע באופן ברור כי במקרה זה אין בעיית זיהוי ממשית, וכי השיחות "המפלילות" לכאורה בוצעו בין המשיב לבין עלי סעיד.

תוכן השיחות - האם מפליל?

בשיחות בין המשיב לבין עלי סעיד, שאין חולקים כי הוא סוחר נשק, דובר ברכישת כבשים ומכוניות. כך למשל בשיחה שמספרה 181 שואל עלי את המשיב אם יש מכוניות קטנות למכירה, והמשיב עונה כי יש חמש מכוניות. בהמשך השיחה המשיב אומר שיש גדי 16 קילו, ועלי אומר לו שהוא רוצה גדיים 14 קילו אם יש. המשיב עונה לו שיש אחד 14 קילו. עלי שואל לפי איזה חשבון והמשיב עונה "לפי 13". עלי אף שואל אם יש גדי 9 והמשיב עונה כי יש גדי 9.

המשיב נשאל בחקירתו מהו תחום עיסוקו וענה כי הוא חשמלאי. עוד ציין כי הוא אינו סוחר בכבשים או במכוניות. לאחר שעומת עם תוכן שיחה זו מסר כי ככל הנראה עלי היה שיכור או מסומם בשיחה זו והוא (המשיב) "הסתלבט עליו".

מעדותו של רכז מודיעין המצויה בתיק, עולה כי תוכן השיחה תואם קוד עברייני מוסכם, מעין ז'רגון מקצועי המתייחס לכלי נשק. סוחרי הנשק אינם עושים שימוש בהכרח בשמות כלי הנשק, אלא משתמשים בשמות קוד על מנת להסוות את עיסוקם. לדבריו, מכונית קטנה היא נשק קצר כאקדח, חרוף (בערבית כבש) הוא כינוי לסוג אמל"ח ובדרך כלל מתלווה לכך המשך כגון חרוף 14, הוא אקדח 14 וכדומה.

מהשיחות שהוקלטו, המתפרשות על פני רצף זמנים, עולה כי המשיב ועלי סעיד מדברים ברמיזות ובקודים שונים. על פניו נראה כי המדובר בשיחות קונספירטיביות, שאינן "טבעיות" או רגילות (השוו בש"פ 3481/09 נחשונוב נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 12.5.09, פורסם בנבו; בש"פ 4612/07 דרי נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(2), 3487 ,עמ' 3488)

כך למשל, אם המשיב אינו סוחר במכוניות, מדוע פונה אליו עלי סעיד לגבי מכוניות קטנות למכירה, ומדוע ענה לו המשיב כי יש חמש מכוניות. כך הדבר גם ביחס לרכישת גדיים או כבשים, כאשר אין זה תחום עיסוקו של המשיב. לאור חוות דעתו של רכז המודיעין (הגם שבשלב זה אינה ערוכה כחוות דעת), ניתן ללמוד כי המדובר בשמות קוד לכלי נשק.

בנסיבות אלה, ומקריאת תמלילי השיחות בין השניים, דומני כי התביעה הרימה את הנטל כדי לשכנע ששיחות אלה עסקו ברכישת כלי נשק, ולא היו שיחות סתמיות. מרגע שהתביעה הרימה את הנטל המונח עליה, על המשיב לספק הסבר מניח את הדעת לשיחות חשודות אלה המצביעות על קשר לרכישת אמל"ח. ודוק: כפי שציינה ההגנה, המשיב אינו מחוייב לספק הסבר, אולם מרגע שהתביעה שכנעה כי דובר בשיחות שעניינן נשק, בהעדר הסבר כזה, לא יהיה מנוס מהקביעה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב. המשיב מסר הסברים כלשהם, אולם הסברים אלה אינם משכנעים. מדובר באמירות מתחמקות, בהן ניסה לומר כי עלי הינו שיכור או מסומם באותן שיחות, ואף שאישר למשל כי שוחח עם עלי על מכוניות ועל כבשים ענה כי לא יודע מדוע עלי ישאל אותו לגביהם.

לאור האמור לעיל אני סבור כי התביעה הצליחה לשכנע כי קיימות ראיות לכאורה, גם אם לא ראיות ישירות, המלמדות על כך שהמשיב נטל חלק בקשירות קשר לבצע רכישות נשק.

עילת מעצר